הכלכלה הישראלית הפגינה חוסן מרשים למרות המלחמה, אך מתמודדת עם אתגרים מבניים שדורשים טיפול יסודי - זה המסר המרכזי מדוח מקיף שמפרסם היום (רביעי) ה-OECD עלישראל. בארגון עדכנו מעלה את תחזיות הצמיחה שלהם עבור ישראל וצופים כעת שם כי המשק יצמח ב-2025 בשיעור של 3.4% וב-2026 בשיעור של 5.5% - בתנאי ש"הקונפליקטים ייחלשו". זהו שיפור משמעותי לעומת התחזית הקודמת של הארגון שפורסמה בתחילת דצמבר, וחזתה צמיחה של 2.4% השנה ושל 4.6% ב-2026.
תחזית הצמיחה המעודכנת של ה-OECD לשנה הקרובה עדיין נמוכה מאלו של משרד האוצר ובנק ישראל שעומדות על 4.3% ו-4% בהתאמה. למרות זאת המספר החדש נתפס כתרחיש סביר וגורמים כלכליים עימם שוחח N12 הצביעו על ההתאוששות המרשימה שבארגון חוזים ל-2026.
דוח ה-OECD הוא פרסום מקיף שמפרסם הארגון לשיתוף פעולה אזורי אחת לשנתיים. לצד התחזית המשופרת, הדוח מצביע על חמש בעיות עיקריות שנראות מוכרות לכל מי שחי פה בשנים האחרונות: יוקר מחיה גבוה, שיעור נמוך של השתתפות חרדים בשוק העבודה, מחירי מזון גבוהים, דיור יקר, וקשיים בענף ההייטק.
כמו הבעיות הידועות, גם הפתרונות שמציעים מומחי הארגון לשיתוף פעולה אזורי נשמעים מוכרים. עם אלו נמנים צמצום הגירעון התקציבי שגדל בעקבות המלחמה; הגברת התחרות בשוק המזון והורדת חסמי יבוא; והגדלת היצע הדירות. לגבי תחום ההייטק, ב-OECD ממליצים לתמוך בהתפתחות טכנולוגיית הבינה המלאכותית.
אתגר התקציב בצל המלחמה
כידוע, ההוצאות הצבאיות של מדינת ישראל גדלו מאוד מאז אוקטובר 2023. בעקבות זאת, הגירעון התקציבי של ישראל בתום 2024 היה גבוה בהרבה מהתכנון טרם המלחמה. "הגירעון התקציבי עבר מעודף לגירעון גדול", קובע הדוח. "פרמיית הסיכון של ישראל גבוהה ב-50 נקודות בסיס מאשר לפני 7 באוקטובר".
המשמעות של העלייה בפרמיית הסיכון היא העולם חושש יותר להלוות לישראל כסף. כתוצאה מכך, הריבית שישראל משלמת על חובותיה עלתה.
מומחי OECD מציעים מספר פתרונות להתמודדות עם הגירעון. הם ממליצים לבטל פטורי מע"מ ולהעלות את המס על פחמן. במקביל הם מציעים להטיל מס על משקאות מתוקים ומוצרי פלסטיק חד-פעמיים - שני מיסים שביטולם היו בין הצעדים הראשונים שעשתה הממשלה הנוכחית עם כינונה.
הדוח ממליץ גם להתכונן לעתיד עם מס נסועה שימסה את הנסיעה בכבישים במקום את צריכת הדלק. למעשה, מס זה שצפוי להגביר את ההכנסות ממכוניות חשמליות היה צפוי להיכלל בתקציב 2025 אך לבסוף הוצא ממנו.
פצצה דמוגרפית ושמה חרדים
אחד החלקים החריפים ביותר בדוח מוקדש למציאות הדמוגרפית של החברה החרדית. מחברי הדוח מציינים כי למשפחה חרדית יש בממוצע 6.4 ילדים, לעומת 2.5 ילדים במשפחה יהודית לא חרדית ו-2.9 במשפחה ערבית-ישראלית. במקביל חלקם של החרדים בקרב הצעירים בגילאי 25-29 צפוי לגדול מאוד: מ-13% כיום ל-28% בשנת 2060.
אלא שבמקביל לכך שיעורי התעסוקה בקרב חרדים נשארים נמוכים. "גברים חרדים רבים ונשים ערביות-ישראליות נשארים מחוץ לתעסוקה. עבודה במשרה חלקית נפוצה בקרב נשים חרדיות", קובע הדוח. זהו הפסד כפול - הן למשפחות החרדיות ש-40% מהן חיות בעוני, והן למשק הישראלי.
הדוח ממליץ להסיר סובסידיות לתלמידי ישיבות ולהתנות מימון בתי ספר בהוראה מלאה של לימודי ליבה. "חשוב שמוסדות חינוך יכללו לימודי ליבה, במיוחד מתמטיקה ואנגלית, לתלמידים חרדים וערבים כדי להרחיב את המאגר העתידי ללימודים גבוהים בתחומים רלוונטיים", הם כותבים.
על רקע זה מבקרים מחברי הדוח את הגדלת התקצוב למוסדות החינוך שאינם מלמדים ליבה, ואת התמריצים השליליים ליציאת גברים חרדים לעבודה: "שינויי המדיניות בשנים 2023-2024 רק חיזקו את התמריץ השלילי של גברים חרדים לצאת לעבוד. היה גידול משמעותי בתמיכה תקציבית לישיבות, שתלמידיהן נשארים מחוץ לשוק העבודה ופטורים משירות צבאי".
הסיבות למחירי המזון הגבוהים
הדוח מבקר את מחירי המזון הגבוהים בישראל וקושר ביניהם למדיניות שמגבילה תחרות. "ישראל היא בין חמש המדינות בעלות רמת המחירים ההשוואתית הגבוהה ביותר ב-OECD. המחירים גבוהים יחסית למדינת OECD החציונית עבור מספר מוצרים ושירותים חיוניים, ובין הגבוהים ביותר ב-OECD עבור מזון ודיור".
המחירים גבוהים במיוחד בתחום המזון בשל חסמי יבוא גבוהים: מכסים על מוצרים חקלאיים עדיין גבוהים משמעותית מהממוצע ב-OECD, כולל מוצרים מן החי, מוצרי חלב וביצים, ופירות וירקות מסוימים.
"פיקוח על מחירים וכמויות מופעל על מוצרים ושירותים רבים, רבים מהם בוטלו ברוב מדינות ה-OECD", מציין הדוח. המלצות עיקריות כוללות הורדת הגבלות סחר על יבוא חקלאי, כולל הפחתת מכסים על ירקות, פירות ומוצרי חלב, וביטול פיקוח מחירים וכמויות על מזון. המלצת הדוח על ביטוח פיקוח המחירים עומדת בניגוד לעמדות שהביעו לאחרונה במשרד הכלכלה.
גורם נוסף שעליו מצביע הדוח כתורם למחירי המזון הגבוהים הוא מערכת הכשרות בישראל. הנתונים מראים כי הצרכנים משלמים כ-2.8 מיליארד שקלים בשנה עבור המערכת הנוכחית, מהם כ-600 מיליון שקלים שמיוחסים ישירות למונופול של הרבנות הראשית.
הדוח מעיר שרפורמה שאושרה ב-2021 בתקופת הממשלה הקודמת ונועדה להפוך את הרבנות לגוף מפקח בלבד ובכך להגביר את התחרות ולהוריד את העלויות לצרכנים - בוטלה ב-2023 עם חילופי הממשלה לפני יישומה. הדוח ממליץ בצורה ברורה: "יש לשקול קידום תחרות בין ארגוני הענקת כשרות" כצעד חיוני להורדת יוקר המחיה.
הקשר בין הארנונה למחירי הדירות
הדיור בישראל הפך למעמסה כלכלית כבדה, מציינים מחברי הדוח את מה שידוע לכל ישראלי. משפחה ישראלית ממוצעת מקדישה רבע מהכנסתה לדיור. משפחות עניות משלמות חלק גדול עוד יותר. "שיעור העומס - חלק האוכלוסייה המוציא יותר מ-40% מהכנסתם על דיור - הוא 54%, אחד הגבוהים ב-OECD", מציין הדוח.
הדוח מטיל את האשמה במצוקת הדיור ספציפית למדיניות הארנונה בישראל: "שיעורי מיסים על נכסי מקרקעין בישראל גבוהים באופן משמעותי יותר לנכסים מסחריים מאשר לנכסים למגורים", מציין הדוח. דבר זה "מעודד מעודד רשויות מקומיות להעדיף פיתוח מסחרי על פני פיתוח למגורים".
ב-OECD ממליצים לאזן מחדש את שיעורי הארנונה. כמו כן, הם ממליצים לפשט תהליכי בנייה ולהאיץ את התכנון. הסרת החסמים תאפשר בניית יותר דירות חדשות. זה יגדיל את ההיצע ויוריד את המחירים.
קטר ההייטק מאט
ענף ההייטק הישראלי הוא נקודת אור במשק גם לפי הדוח, שמייחס חשיבות רבה להתפתחותו ולאתגרים שבפניו, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית (AI). "הסקטור הדינמי של בינה מלאכותית משגשג על בסיס סקטור ההייטק התוסס", נכתב. "הצלחה נוספת בשוק ה-AI העולמי דורשת הסרת צווארי בקבוק בתחום ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי".
עם זאת, המלחמה מציבה אתגרים לסקטור: "הסכסוכים העמידו את הסקטור תחת לחץ על ידי הגבלת קשרים עסקיים בינלאומיים והגדלת פרמיות סיכון, אך גם מעודדים השקעה מחודשת ב-AI המתמקדת בסייבר ובביטחון".
החשש האמיתי נעוץ בעתיד: האם יהיו מספיק אנשי מקצוע מוכשרים? הדוח מתריע על "אספקת תארים שניים ברמה נמוכה בהשוואה בינלאומית" ועל פער מגדרי חמור - "רק 23% מאנשי המקצוע ב-AI הן נשים". הפתרון המוצע הוא להרחיב את ההשכלה הגבוהה, לשלב יותר נשים, ולבנות גשר בין האקדמיה לתעשייה. בין היתר ממליצים מחברי הדוח על גמישות בהעסקת מרצים בתחומי ה-AI ועל פיתוח מודלים חדשים של הכשרה בשילוב המגזר הפרטי.
תגובות